0
00:00:00,000 --> 00:00:03,683
Story 05 Bilvamangala Thakura
1
00:00:03,684 --> 00:00:07,900
פרבהופאדה: ישנו פסוק נחמד
של בילוונמנגלה טהאקורה.
2
00:00:07,901 --> 00:00:12,049
הוא חי שבע
מאות שנה בורינדאוונה,
3
00:00:12,050 --> 00:00:17,109
והפך לדבק גדול של קרישנה.
4
00:00:17,110 --> 00:00:21,266
בתחילה, הוא היה אימפרסונליסט.
5
00:00:21,267 --> 00:00:23,565
חייו היו מאוד נאים.
6
00:00:23,566 --> 00:00:27,190
מוטב יהיה לגלול את חייו.
7
00:00:27,191 --> 00:00:37,500
הוא היה בראהמנה דרום הודי,
אדם מאוד עשיר ומאוד חושני.
8
00:00:37,501 --> 00:00:41,505
הוא החזיק באישה אחת פרוצה.
9
00:00:41,506 --> 00:00:42,692
פרוצה.
10
00:00:42,693 --> 00:00:49,112
אז, הוא היה כה, אני
מתכוון, שפוט כאסיר בידיה
11
00:00:49,113 --> 00:00:57,230
שכאשר הוא היה מבצע את
טקס ההלוויה של אביו,
12
00:00:57,231 --> 00:01:00,536
הוא היה מבקש מן הכהן,
“בבקשה עשה זאת קצר
13
00:01:00,537 --> 00:01:05,336
נא הזדרז, עלי לצאת,
אני צריך ללכת.”
14
00:01:05,337 --> 00:01:07,802
עבור ביתה של אישה פרוצה.
15
00:01:07,803 --> 00:01:12,399
כך, הוא היה עשיר מופלג,
כהן כך מיוחס, וסיים את עסקיו.
16
00:01:12,400 --> 00:01:15,008
אז היה טקס.
17
00:01:15,009 --> 00:01:21,245
לקח מזון נאה מאוד בשק,
והיה בדרכו לאישה הפרוצה.
18
00:01:21,246 --> 00:01:29,213
אז כאשר הוא יצא מביתו,
הו, היה זה גשום מאוד.
19
00:01:29,214 --> 00:01:34,529
אך הוא, לא הניד עפעף
בממטרים כבדים מעין אלו.
20
00:01:34,530 --> 00:01:36,785
הוא ביקר את גדת הנהר.
21
00:01:36,786 --> 00:01:41,657
הו, לא הייתה שם סירה,
ואילו הנהר זעף והשתולל.
22
00:01:41,658 --> 00:01:43,888
הגלים היו גבוהים מאוד,
ומאיימים אף לא פחות.
23
00:01:43,889 --> 00:01:47,285
והוא חשב “כיצד אוכל ללכת
לצד השני?”
24
00:01:47,286 --> 00:01:51,251
הוא היה מדי יום הולך
לצד השני של הנהר.
25
00:01:51,252 --> 00:01:59,304
אז, מכל מקום, הוא שחה,
חתר לצד השני בשחייה.
26
00:01:59,305 --> 00:02:08,179
אז הפרוצה חשבה לעצמה, “הו,
יום גשום זה, ואולי לא יבוא.”
27
00:02:08,180 --> 00:02:12,775
אז היא חסמה את הדלת
והלכה מיד לישון.
28
00:02:12,776 --> 00:02:15,453
כאשר בא לבית, הוא ראה,
29
00:02:15,454 --> 00:02:19,217
“הו, דלת זו חסומה,”
והיה זה גשום עדיין.
30
00:02:19,218 --> 00:02:20,936
“כיצד אוכל לבוא?”
31
00:02:20,937 --> 00:02:28,067
הוא חצה את הקיר בשעה
שאחז באיזה נחש.
32
00:02:28,068 --> 00:02:32,660
פשוט לראות בכזו מידה,
ובאיזה אופן הוא היה קשור.
33
00:02:32,661 --> 00:02:38,494
כאשר פגש את הפרוצה, היא
הייתה נדהמת: “ובכן, בילוומנגלה”-
34
00:02:38,495 --> 00:02:40,268
שמו היה בילוומנגלה -
35
00:02:40,269 --> 00:02:43,519
“כיצד אתה מעז לבוא הנה
בצורה כזו?”
36
00:02:43,520 --> 00:02:50,216
הוא, הוא תיאר, “כן, עשיתי
כך, עשיתי כך, וכך, וכך וכך...”
37
00:02:50,217 --> 00:02:51,254
“הו!”
38
00:02:51,255 --> 00:02:55,852
הפרוצה הייתה נדהמת.
39
00:02:55,853 --> 00:02:58,635
שמה היה צ'ינתאמני.
40
00:02:58,636 --> 00:03:00,711
אז הפרוצה אמרה,
41
00:03:00,712 --> 00:03:06,675
“בילוומנגלה יקר שלי, אם
אתה אוהב אותי כל כך,
42
00:03:06,676 --> 00:03:14,523
הו, אם הייתה זו אהבה לקרישנה,
רמים יכלו להיות חייך, ונשגבים.”
43
00:03:14,524 --> 00:03:18,511
דבר זה פגע ישר בלבו:
“כן.”
44
00:03:18,512 --> 00:03:27,022
הוא עזב באחת והלך משם:
“כן, את צודקת.”
45
00:03:27,023 --> 00:03:34,170
אז הוא היה בדרכו לורינדאוונה.
46
00:03:34,171 --> 00:03:40,413
הוא ראה שם אישה יפה,
משום שהיה מיומן בהרגל זה.
47
00:03:40,414 --> 00:03:43,487
אז, הוא החל להתקרב מאחור.
48
00:03:43,488 --> 00:03:46,160
למרות שהיה נחוש:
“עתה אני הולך לורינדאוונה,”
49
00:03:46,161 --> 00:03:51,738
בדרכו הוא נמשך שוב
לאישה נוספת.
50
00:03:51,739 --> 00:03:54,676
אז הוא עקב אחר האישה.
51
00:03:54,677 --> 00:03:58,386
אישה זו הייתה שייכת למשפחה
מכובדת.
52
00:03:58,387 --> 00:04:05,613
אז הוא בא, והאישה אמרה
לבעלה, “אדם זה עוקב אחרי.
53
00:04:05,614 --> 00:04:08,829
נא שאל,
'מהו הרעיון אשר בראשו?'”
54
00:04:08,830 --> 00:04:14,135
הבעל שאל, “אדון נכבד, אתה
ניכר בהופעתך כאיש נאה ואדיב,
55
00:04:14,136 --> 00:04:17,833
והינך שייך למשפחה מאוד
מיוחסת.
56
00:04:17,834 --> 00:04:20,917
מהופעותייך אני מבין זאת.
57
00:04:20,918 --> 00:04:23,399
מה רצונך? מדוע אתה הולך
בעקבותיה של אשתי?”
58
00:04:23,400 --> 00:04:30,605
הוא אמר, “כן, אני עוקב
אחר אשתך כדי לחבק אותה.”
59
00:04:30,606 --> 00:04:36,211
“הו, אתה רוצה לחבק?
בוא לכאן, חבק, בוא הנה.
60
00:04:36,212 --> 00:04:38,292
אתה מוזמן וברוך, בוא הנה.”
61
00:04:38,293 --> 00:04:44,046
אז, האישה גם, הוא הורה,
“הו, הנה לנו אורח.
62
00:04:44,047 --> 00:04:47,454
הוא מעוניין להתחבק איתך
ולנשק אותך.
63
00:04:47,455 --> 00:04:52,482
נא קשטי עצמך בצורה נאה
כך שיוכל הוא ליהנות.”
64
00:04:52,483 --> 00:04:56,458
אז האישה גם כן עקבה
אחרי ההוראות של בעלה,
65
00:04:56,459 --> 00:04:59,890
משום שזו חובתה של האישה
ללכת בעקבות ההוראות האלו.
66
00:04:59,891 --> 00:05:04,062
וכאשר קרב בילוומנגלה
ובא לפני האישה,
67
00:05:04,063 --> 00:05:10,879
הוא אמר, “אם יקרה, התוכלי
בבקשה לתת לי את סיכות שיערך?”
68
00:05:10,880 --> 00:05:11,409
“מדוע?”
69
00:05:11,410 --> 00:05:13,615
“יש לי איזשהו עניין.”
70
00:05:13,616 --> 00:05:20,845
הוא הוציא את הסיכה ובאחת
ניקב את עיניו: “זו האויב שלי.”
71
00:05:20,846 --> 00:05:23,709
ואז הפך עיוור.
72
00:05:23,710 --> 00:05:26,093
הוא הפך עיוור.
73
00:05:26,094 --> 00:05:29,141
אז... אז כולם...
“זה בסדר גמור.”
74
00:05:29,142 --> 00:05:33,108
“עתה! לא אופרע מכך יותר.”
75
00:05:33,109 --> 00:05:44,420
אז בעיוורונו הוא מסתפק היה
במועט בחייו הפשוטים בורינדאוונה.
76
00:05:44,421 --> 00:05:47,371
אז, בחסדו של קרישנה.
77
00:05:47,372 --> 00:05:51,302
קרישנה בא כנער.
78
00:05:51,303 --> 00:05:54,004
“הו, אדוני היקר, הכיצד גווע
אתה ברעב?
79
00:05:54,005 --> 00:05:55,740
מדוע שלא תיקח לך חלב?”
80
00:05:55,741 --> 00:05:58,529
“הו, מיהו אתה, נער יקר?”
81
00:05:58,530 --> 00:06:01,626
“הו, אני נער בכפר זה.
82
00:06:01,627 --> 00:06:03,494
אני נער רועים, רועה בקר.
83
00:06:03,495 --> 00:06:07,413
אם אתה חפץ, אני יכול
לתת לך מדי יום חלב.”
84
00:06:07,414 --> 00:06:09,247
“בסדר גמור, יפה מאוד.”
85
00:06:09,248 --> 00:06:14,026
אז קרישנה מספק לו חלב.
86
00:06:14,027 --> 00:06:17,603
אז הייתה חברות.
87
00:06:17,604 --> 00:06:25,358
והוא כתב שבהקטי הוא
דבר כה יפה עד אשר
88
00:06:25,359 --> 00:06:29,560
מוקתי מוקוליתאנג'לי סוותא אסמאן:
89
00:06:29,561 --> 00:06:32,399
מוקתי, מוקתי (שחרור משעבוד חומרי)
איננו דבר בשבילי.
90
00:06:32,400 --> 00:06:34,068
אז זהו הפסוק שלו,
91
00:06:34,069 --> 00:06:36,568
מוקתי מוקוליתאנג'לי סוותא
אסמאן (בילוומנגלה תהאקורה):
92
00:06:36,569 --> 00:06:40,525
אז, אין לנו שום רצון
במוקתי.
93
00:06:40,526 --> 00:06:48,224
כאשר קרישנה בא לספק חלב,
הו, איזה שימוש יש למוקתי שלי?
94
00:06:48,225 --> 00:06:50,920
אז זוהי נשמה דגולה,
בילוומנגלה תהאקורה.
95
00:06:50,921 --> 00:06:53,367
שווה מאוד לזכור את שמו.
96
00:06:53,368 --> 00:06:56,709
כשבע מאות שנה הוא חי
בוורינדאוונה,
97
00:06:56,710 --> 00:07:02,967
והוא כתב ספר נחמד ששמו
קרישנה-קרנאמריטה.
98
00:07:02,968 --> 00:07:06,647
זהו ספר מאוד סמכותי,
קרישנה-קרנאמריטה.
99
00:07:06,648 --> 00:07:10,014
שרי צ'ייתניה אסף ספר זה,
100
00:07:10,015 --> 00:07:23,196
והוא המליץ לכל הדבקים
לקרוא ספר זה, קרישנה-קרנאמריטה.
101
00:07:23,197 --> 00:07:23,198
Subtitles by Pratyatoṣa Dāsa, Causelessmercy.com
Translated into Hebrew by Elad Stern